התמקמות

התמקמות הוא ערב אמנות רב-תחומי המהווה נקודת מפגש לאמניות ואמנים הממוקמים "על הקו", נעות בין ערים, מדיומים, ודרכי פעולה; שוהות, מלקטות, מערבבות וממשיכות. בערב של תנועה, מוזיקה ומילים אמניות ישראליות הפועלות בברלין ובישראל יציגו שלוש עבודות חדשות לבמה, והן פנזינים בהוצאה מיוחדת עבור האירוע. בין המופעים הקהל מוזמן ליהנות מתקלוט, בר פתוח ושוטטות בחללים השונים של המפעל.

התמקמות שלא קופאת על שמריה. התמקמות פוליטית, גיאוגרפית, רגשית. התמקמות שמחויבת לרגע ההתמקמות, להמצאות במקום. אבל לא למשך ההתמקמות. התמקמות לא נקשרת. התמקמות שלא מתיישבת.

כמי שנמצאות במעברים תמידיים בין מחוות גופניות ושפות, אנו מבקשות לבחון כיצד מעברים אלו משפיעים על אופני ההתקיימות שלנו, ואילו פוטנציאלים טמונים בהם? אילו צורות של קרבה יוצרים אנשים החיים "על הקו"? האם מתוך קרבה כזאת יש סיכוי לתחושת שייכות? ואם כן, איך שייכות כזו תיראה?

עם עבודות מאת ובביצוע צוקי רינגרט; רותם וייסמן, מורן סנדרוביץ ורוני חג'ג'; איה קנת ורעות הראל.
פנזינים נעה חולדאי
תקלוט The Flowering State
ניהול אמנותי איה קנת בשיתוף פעולה עם המפעל ועם דורון גליה-קינד, מנהל שותף של המפעל.

על העבודות

מנותק? / צוקי רינגרט

היצירה מתקיימת בתוך המתח שבין החיבור והניתוק שלי לישראליות, מנקודת מבטי כאמן שנולד וגדל בישראל ובשנים האחרונות חי בברלין. הלאום, השפה, המנהגים, האמונות – כולם נטמעו בגוף, ואז הגוף עבר למקום אחר. כעת, אני מגלה אותם כחומר פיזי שבוער בי. אז אני חושב להתקרב, או לכל הפחות לשאול על אודות המרחק הזה. אני נפגש עם פרקטיקות פיזיות לאומיות קנוניות כמו ריקודי עם וקרב מגע. לבד. בלי שותפים למעגל, ובלי גוף של אויב נוכח.
מנותק? מייצרת מרחב שמאפשר התבוננות על מה שקורה להן בתוכי, ליחסים שנוצרים בין הגוף לישראליות מתוך המרחק בו בחרתי.

יוצר ומבצע: צוקי רינגרט
מוזיקה מקורית ועריכת סאונד: נגה שגב
דרמטורגיה: כרמל בן אשר
ליווי אמנותי: עדו פדר
דימוי: נריה שוחט
*העבודה עלתה בבכורה במסגרת פסטיבל צוללן בספטמבר 2026, ונוצרה בתמיכת רזידנסי טייץ בבת שבע, סטודיו ליידיבאג, ובית האמנויות למוזיקה ומחול בעמק יזרעאל.

שריון רוח / רותם וייסמן, מורן סנדרוביץ, רוני חג׳ג׳

שיתוף פעולה בין מורן סנדרוביץ, רותם וייסמן ורוני חג'ג' שמפגיש כוריאוגרפיה, פרפורמנס, פיסול וסאונד, ועוסק בתהליכים של טרנספורמציה והתהוות.
העבודה נעה בין גירוי־יתר לקהות, פגיעוּת לכוח, קורבן לתוקף. בתהליך זה מיטשטשים הגבולות בין גוף לסביבה ובין האנושי לחייתי, ומתפתחים מצבי קיום חדשים ואחרים. הרוחות שנושבות דרך הפצעים הפתוחים נושאות איתן אפשרות להתחדשות. מתהווה גוף היברידי — גוף אחר, שמייצר שפה תנועתית חדשה ואפשרויות קיום שטרם התגבשו.

צילום: Tobias Zielony

עקבות / איה קנת ורעות הראל

איך אפשר לשאת את החיים האלה ביחד, זו לצד זו, בקצבים שונים? הפערים בינינו הם גשרים, ובזמן שאנו חוצות אותם כדי להפגש, אנחנו הופכות למרחב מוחזק ושמוט בו זמנית. דרך הסיפור של האחרת אני ממשיכה את הקיום של הסיפור שלי. שותפות שמגיעה מנפרדות. קווי מתאר צבעוניים.
ובגוף -כיצד נתמכת פעולה ההחזקה? והסיבולת? הגוף מחזיק מעמד לבדו: במשימותיו, בהפסדיו, בכתמיו. בפיתוליו. אנחנו מחזיקות מעמד לבדנו, יחד.

תודות: שקד שני
צילום: Annika Bansal