אוצר
ניב גפני

פתיחה
16.1.2026

נעילה
10.4.2026

שעות פעילות הגלריה

ב'-ה'10:00—18:00
ו'10:00—14:00

זוג האמנים נעה ארד יאירי ויובל יאירי חיים את חייהם המשפחתיים כבר כמה עשורים, לצד הפרדה ברורה בין הקריירות האמנותיות ארוכות השנים של שניהם. כל אחד מהם פיתח לאורך הזמן מסלול עצמאי, עם שפה, מדיום ותחום עיסוק מובחנים. נעה עוסקת בפיסול, ציור ומיצב, עם דגש על עבודות תלויות־מקום הנובעות ממחקר של נרטיבים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים הקשורים לאתר שבו הן מוצבות, לצד עיסוק מתמשך במרחב הנשי מתוך נקודת מבט פמיניסטית. יובל יוצר בתחומי הצילום, הווידאו והרישום, ועבודותיו עוסקות במקום ובמרחב מתוך מבט ביוגרפי, היסטורי ופוליטי.

לראשונה בוחרים השניים להכניס את הקשר האישי אל תוך הקשר האמנותי. לקראת תערוכה זו הם עובדים יחד, לא רק בהצגה משותפת של עבודות, אלא ביצירה משותפת ממש. ערבוב של מדיומים וטכניקות, חדירה הדדית אל תוך תהליכי העבודה ובחינה מחדש של הגבולות המוכרים. יחד הם מציגים תערוכה רחבת היקף המשתרעת על פני כל חלל הגלריה של המפעל, ובה גוף עבודות חדש מרובה מדיומים, הכולל בין היתר פסלים גדולי ממדים, ציור, ועבודות וידאו. בתערוכה נשזרים יחד יחסים אישיים וחברתיים, משפחה, היסטוריה, אמנות, פוליטיקה ויומיום, לכדי עבודות מורכבות מרובדות במשמעויות.

נועה ארד יאירי (1960) היא אמנית עכשווית ילידת ישראל, חיה ופועלת בירושלים, העוסקת בפיסול, מיצב וציור. היא יוצרת עבודות תלויות־מקום הנשענות על מחקר מעמיק של הנרטיבים ההיסטוריים, הפוליטיים והתרבותיים של המקום. עבודתה מתמקדת במרחב הנשי מנקודת מבט אינטרוברטית וביוגרפית, המעוצבת מתוך פרספקטיבה פמיניסטית. היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבית הספר לעיצוב חיפה (1984–1988). עבודתה של ארד יאירי כוללת הן פרויקטים ארוכי טווח הנוצרים בסטודיו והן עבודות תלויות־מקום, והוצגה בישראל ובזירה הבינלאומית.

בין תערוכות היחיד הנבחרות שלה: I Had to Myself Become the Sun בגלריית אוסטבינסקה, בלגרד; מדונות בבית האמנים, תל אביב (2021–2022); סינקדוכה בגלרייה צדיק, תל אביב (2011). בין התערוכות הקבוצתיות והפרויקטים: מיצבים ופרפורמנסים תלויי־מקום בפסטיבל התרבות היהודית בקרקוב (2018, 2021), הערה 13, קבוצת סלהמאנקה (2020), Klostergalerie Zehdenick, גרמניה (2019), מתחם שנלר, ירושלים (2019), הביאנלה הישראלית ה־8 לקרמיקה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (2016). כמו כן השתתפה בפסטיבלים ובתוכניות שהות אמן בינלאומיות. ארד יאירי היא ממייסדות היוזמה האמנותית העצמאית ״המפעל״ בירושלים, ומשנת 2012 משתפת פעולה עם קולקטיבים לאמנות במרחב הציבורי. היא מלמדת באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל וזוכת פרס שושנה איש־שלום לאמנות (2023).

יובל יאירי (1961) חי ועובד בירושלים. הוא אמן עכשווי הפועל בצילום, רישום ופרויקטים רב־תחומיים. עיסוקו מתמקד בזיכרון, מקום וזהות, ולעיתים קרובות הוא מתייחס לאתרים טעונים היסטורית, תרבותית ופוליטית, הקשורים לביוגרפיה האישית שלו.

בין תערוכות היחיד הנבחרות שלו: עד עולם (מוזיאון תל אביב לאמנות וגלריה אנדראה מייזלין, ניו יורק, 2005),
ארמונות זיכרון (גלריה אנדראה מייזלין, ניו יורק, ואלון שגב, תל אביב, 2007–2008), עבודה (זימאק גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב, 2011), LAND (זימאק גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב, 2013), מודד (גלריית אפסטין, קנזס סיטי, וזימאק גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב, 2016), Cyphers and Cypresses ו־CloudMapping (פביאן לוי, לוזאן, 2019, 2023).

בין התערוכות הקבוצתיות בהן השתתף: מוזיאון ישראל (ירושלים), מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, Podbielski Contemporary (מילאנו), בית האמנים בירושלים ו־City Gallery Wellington (ניו זילנד), בין היתר. יאירי השתתף בפסטיבלים ובתוכניות שהות אמן בינלאומיות ברחבי אירופה, ארצות הברית ואסיה, ובכך הרחיב את היקף פעילותו האמנותית.

יאירי למד באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה (1984–1988). הוא זוכה פרס משרד התרבות לאמנות פלסטית (2017) ומענק קרן פלומאס לאמנות (2023).