המקום הישראלי עבר שבר, כולנו מרגישים את זה. בין אם מדובר בשבר פיזי, מרחבים שאינם בטוחים, או שעברו תקופה ארוכה של חוסר בטיחות, ובין אם זה שבר רגשי וזהותני. אנשים העוזבים את המקום שלהם, מהצפון למרכז, או מהארץ לחול – אלה תופעות רחבות המלוות את חיי כולנו מאז ה-7.10. אלה קשורים בפגיעה בתחושת השייכות, הבעלות והנוחות במרחב הציבורי.

תרבות בונה מקום. תרבות מחברת למקום. אנחנו רוצים לדבר על דבר ספציפי – לא על כל המובנים בהם תרבות מחברת למקום, אלא למקומות הפיזיים בהם נוצרת ומוצגת תרבות, כאתרים פיזיים המחזקים תחושת שייכות ונוחות. אלה מרחבים ציבוריים המאפשרים עבודה מודעת על הזמנה ושימוש. לעזור לאנשים לצאת מהבית, להרגיש בנוח בעיר שלהם. הבית שמחוץ לבית הוא מרכיב אקוטי בגיבוש מחדש של תחושת הביתיות במקומנו.

לאמנים וקהילות יש תפקיד חשוב בבניית המקום – לא רק מתכננים \ מקבלי החלטות \ קבלנים. אנו מחפשים ערים טובות דיין, המאפשרות ומזמינות את הציבור לעצב את העיר בה רוצים לחיות. מלמטה למעלה.

יש מודלים קיימים שמאפשרים את זה. והם לא פעם זולים וזריזים מתהליכי בינוי רגילים. כי לא חייבים לבנות מחדש. עובדים עם הנמצא. אמנים וקבוצות יוצרים עושות זאת ברחבי הארץ מזה כמה שנים – יוזמות הקמה והפעלה של מרחבי חברה ותרבות. זו רשת ארצית שניתן ללמוד ממנה.