יוצרים X מציאות:
בונים מרחבים חדשים לתרבות

יצירת מרחבי תרבות חדשים היא פעולה אמיצה שמבקשת לשלב דמיון, התמדה וחריצות. יצירת מרחבים כאלו לא רק ממלאת צורך חברתי, אלא גם ממציאה מחדש את המרחב הציבורי. הדוברים במושב שיתפו בפרקטיקות שלהם שמנסות להפוך חלום למרחב ממשי. המרכיב החשוב ביותר בכל המקרים שעלו הוא כוחו של הדמיון – אותו אלמנט שקיים בכולנו אך חסר ברחובות ובמרחב הציבורי. הדמיון יודע לזהות הזדמנויות ולנצל אותן באופן בלתי צפוי. אז איך בונים מקום שבונה תרבות?

מודלים להקמת מרחבי תרבות – סיפורי מקרה ותובנות מעשיות

איך הופכים מבנה תעשייתי נטוש למרכז תרבות קהילתי?

'הטחנה' בשער העמקים
שירלי מרום ויונתן לוי זיהו טחנת קמח נטושה בקיבוץ שער העמקים והפכו אותה למרכז תרבות פעיל. המודל שלהם מבוסס על תהליכי שיתוף קהילה, פסטיבלים מקומיים והנגשת הפעילות לאנשי הקיבוץ. הם למדו שכדי להטמיע מרכז חדש בקהילה, היא צריכה להרגיש בעלות עליו – ולכן יצרו פעילויות שחיברו את הקיבוץ למקום. מסקנות מעשיות:
– חיבור הקהילה למקום דרך אירועים מותאמים לקהל מקומי (לדוגמה: הצגה המבוססת על סיפורי אנשי הקיבוץ).
– יצירת 'מעגלי קהילה' – שילוב פעיל של תושבים בניהול ובעיצוב המרחב.
– זיהוי מבנים עם פוטנציאל קהילתי ושימוש בטקטיקות להחייאת שטחים נטושים.

איך יוצרים תיאטרון בחברה שאין לה היסטוריה של תיאטרון?

תיאטרון שמחולל שינוי – 'אלמהבאש' ברהט

סאהל אלדבסאן ייסד את התיאטרון הבדואי הראשון בנגב, בתוך קהילה שמעולם לא הכירה את הז'אנר. הוא שילב מסורת בדואית של מספרי סיפורים וריקוד בתוך המבנה התיאטרלי כדי להפוך אותו לרלוונטי לקהל המקומי. המיזם הוביל להקמת היכל התרבות הראשון לחברה הערבית בדרום. מסקנות מעשיות:

• זיהוי צרכים תרבותיים חבויים בקהילה והנגשתם בצורה מותאמת.
• עבודה עקבית עם מוסדות חינוך, חשיפת דורות חדשים לתרבות ולעשייה.
• שילוב אלמנטים מקומיים כדי להנגיש אמנות חדשה לתרבות קיימת.