משתתפים:
עמיר בירם (יזם נדל״ן, יו״ר עמותת “רוח חדשה”, JTLV)
רוני אלון (יוזמת סמדר)
אדר' ענבר וויס (אדריכלית העיר וסגנית מהנדס העיר ירושלים)
מנחה:
עידו לויט
הפאנל עסק בהיבטים שונים של נקודות המפגש בין תרבות ונדל"ן בירושלים, תוך התמקדות במודל השימוש הזמני ומחשבות לעתיד. ישנה חשיבות מכרעת לשיתוף הפעולה בין יזמי נדל"ן, גורמים עירוניים וחברה אזרחית כדי ליצור מרחבים תרבותיים משמעותיים, מרחבים עם נשמה. שני מקרי בוחן מרכזיים הם "בית אליאנס" (מרכז תרבות משגשג שהחל כיוזמה מקרית לשימוש זמני במבנה נטוש) ו"יוזמת סמדר" (יוזמה שמטרתה היא לשמר את קולנוע סמדר המיתולוגי בירושלים כמרחב ליברלי וקהילתי).
השיחה נגעה באתגרים הייחודיים של ירושלים, כולל המורכבות הדמוגרפית והפוליטית. מדובר בעיר מורכבת, מעורבת ומלאת סתירות. אחד האתגרים הוא שהציבור הליברלי אינו הומוגני: הוא מורכב מדתל"שים, מסורתיים, חרדים ליברלים ועולים. דווקא המורכבות מייצרת עושר, מגוון, יצירתיות, חיבורים ויוזמות. אתגר נוסף הוא השבת בעיר, נושא שדורש פתרונות יצירתיים שיאפשרו מרחבים תרבותיים פתוחים לכולם, תוך התחשבות ברגישויות הדתיות והתרבותיות בעיר. גם מול אתגרים נוספים שעלו, הצורך שחוזר על עצמו הוא במודלים יצירתיים לשילוב בין תרבות, נדל"ן וערכים.
בשנים האחרונות, שימושים זמניים במבנים, יוזמות אזרחית ושיתופי פעולה בין יזמים פרטיים, עירייה וארגוני תרבות הצליחו להחיות אזורים בעיר ולבסס מרחבים תרבותיים־קהילתיים בעלי משמעות – גם ללא מודל כלכלי מיידי. השאלה המרכזית היא כיצד ממסדים ומרחיבים את התופעה מעבר ליוזמות זמניות ושבריריות, תוך בניית מודלים כלכליים־משפטיים שמאפשרים שמירה על מרחבים ליברליים, פתוחים והומניסטיים בעיר הנתונה ללחצים נדל"ניים, דמוגרפיים ופוליטיים. הפאנל התקיים ב-״יום המליאה״ של הכנס בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.
תרבות היא כוח עירוני
תרבות היא לא רק תוכן – בכוחה ליצור אווירה, סגנון, משיכה ותחושת חיים בעיר. מרכזי תרבות אזרחית נולדים לעיתים "בין הסדקים", כלומר, לא באופן מתוכנן מראש אלא ספונטני, כתגובה להזדמנות, למבנה זמני, לקהילה. מתוך המודל הירושלמי צמחו יוזמות (כמו "המרחב החברתי") שהתרחבו לכל הארץ. אפשר להבין שההשפעה אינה רק נקודתית אלא שיטתית.
שימוש זמני כמודל פעולה
שימושים זמניים במבנים (לתקופות של 5–8 שנים) הפכו לכלי משמעותי בעיר. הזמניות היא לא חולשה אלא דווקא מקור לחדשנות, גמישות ועשייה מתמדת. נוצר תקדים: יזמים מוסרים מבנים לשימוש תרבותי זמני והדבר נעשה סטנדרט.
שיתוף פעולה בין יזמים לעשייה אזרחית
נדל"ן אינו נייטרלי – הוא מגלם ערכים ומעצב מציאות. יזמים פרטיים אינם פועלים רק ממניע כלכלי, אך גם אינם פילנתרופים טהורים. תרומה עירונית־תרבותית יוצרת ערך לא ישיר: אמון, מוניטין, והשפעה גם במוסדות התכנון. אחד האתגרים הוא שמרחבי תרבות נתפסים כמרחבים הומניסטיים וליברליים: חופש, שוויון, נוכחות נשית, קבלה של להט"ב. בירושלים, עצם קיומם של מרחבים כאלה הוא פעולה פוליטית. נדרשת תמיכה גם ברמה הערכית, לא רק הכלכלית. לכן, מודל עסקי טהור לא יגן על נדל"ן ותרבות ליברלית בירושלים; נדרש שילוב של ערכים, פילנתרופיה, אימפקט, וכלים ציבוריים. יוזמת סמדר היא מקרה בוחן משמעותי. סמדר הוא לא קולנוע בלבד, אלא נכס תרבותי־קהילתי רחב. האתגר הוא כאשר נכס פרטי ששואף למקסם רווח פוגש רצון ציבורי לשימור המקום ורוח המקום. השאלה אינה רגשית אלא מבנית: איך מסירים "חרב נדל"נית" דרך מודלים יצירתיים.
כלים ופתרונות אפשריים
- יצירת נכסים בבעלות עירונית.
- עסקאות תכנוניות: זכויות בנייה במקום אחד תמורת שימור תרבותי במקום אחר.
- עיגון ייעודי קרקע ב"שטח חום". שטח חום הוא שטח נלווה שלא מיועד למגורים ואפשר להקצות אותו עבור פעילות או מרכזי תרבות.
- פיתוח מנגנון לגיוס משקיעים לנדל"ן ליברלי בהשראת מודל קרן קיימת לישראל. כמו שהמדינה פתחה בזמנו את קק״ל כדי שיהיה גוף חיצוני להזרים תרומות לפיתוח המשאבים של המדינה, לייסד גוף על בסיס מודל כלכלי דומה שיתמוך בערכים ליברליים ובעשייה תרבותית תואמת.
- שילוב נדל"ן מניב (דיור, מסחר) שמממן תרבות.
מבט קדימה
- חזון של 30–40 מרחבי תרבות פעילים בעיר.
- תרבות כתשתית לשימור צעירים ולחיזוק קהילה.
- תפקיד העירייה: לא לייצר תרבות, אלא לבנות את התנאים שיאפשרו לה לצמוח.
